גילוי הטלוריום מעורר דילמה: מצד אחד, יש צורך ליצור מספר רב של משאבי אנרגיה ירוקה, אך מצד שני, משאבי הכרייה עלולים להזיק מאוד לסביבה.
מה הפשרה בין יצירת אנרגיה ירוקה והרס כרייה
על פי דיווח ב-MIT Technology Review, החוקרים מצאו מתחת לפני האוקיינוס מתכת נדירה, אך במידה רבה הביאו לתגלית בעיה דחופה: בתהליך של ניצול משאבי טבע, היכן עלינו למתוח קו.
לפי ה-BBC, מדענים זיהו טלוריום עשיר מאוד של מתכת אדמה נדירה בהרי הים במרחק של 300 קילומטרים מחופי האיים הקנריים. כ-1,000 מטר מתחת לפני הים, סלע בעובי שני סנטימטרים העטוף בהרים התת-ימיים מכיל טלוריום מתכת נדיר מעל פי 50,000 מזו של היבשה.
ניתן להשתמש בטלוריום בכמה מהתאים הסולאריים היעילים ביותר בעולם, אך יש לו גם בעיות שקשה לנצל, כמו מתכות רבות מכדור הארץ נדיר. ההר יכול לייצר 2,670 טון של טלוריום, שווה ערך לרבע מסך האספקה העולמית, לפי הפרויקט שמוביל ברם מרטון.
זו לא הפעם הראשונה שמבחינים בכריית מתכות נדירות. ידוע שכל המתכות קיימות בסלעים בקרקעית האוקיינוס, וכמה ארגונים גילו עניין בכרייתן. Nautilus Minerals, חברה קנדית, התמודדה תחילה עם התנגדות מצד הממשלה, אך כעת פועלת להפקת נחושת וזהב מחוף פפואה עד 2019. סין חוקרת באופן פעיל כיצד לחפור מתכות מתחתית האוקיינוס ההודי, אך עדיין עשתה זאת. להתחיל באופן רשמי. המשאבים של קרקעית הים אטרקטיביים, והמחקר הנוכחי שלנו על מכוניות חשמליות ואנרגיה נקייה הרחיב את הביקוש למתכות נדירות ומתכות יקרות. משאבי קרקע יקרים כיום לניצול, אך נראה כי גישה למשאבים אלה מקרקעית הים תענה על הדרישה ההולכת וגוברת לאנרגיה נקייה בעתיד. וברור שמפתחים יכולים להרוויח בגדול.
אבל הפרדוקס הוא שכיום ישנם חוקרים רבים המודאגים מהנזק הסביבתי של תוכניות אלה. מוקדם יותר השנה, למשל, ניתוח של בדיקות כרייה בעומק הים הראה שאפילו ניסויים בקנה מידה קטן עלולים להרוס מערכות אקולוגיות ימיות. החשש הוא שעשייה גדולה יותר תוביל להרס גדול יותר. ולא ברור אם המערכת האקולוגית מופרעת, איך תגרום לתוצאות גרועות יותר, אפילו עלולה להפריע לדפוסי מזג האוויר של נסיעת האוקיינוס או להפרדה של פחמן.
גילוי טלוריום מעלה דילמה מטרידה: מצד אחד, יש צורך ליצור מספר רב של משאבי אנרגיה ירוקה, אך מצד שני משאבי כרייה אלו עלולים לגרום לפגיעה רבה בסביבה. זה מעלה את השאלה האם היתרונות של הראשונים עולים על ההשלכות הפוטנציאליות של האחרון. תשובה לשאלה זו אינה פשוטה, אך חשיבה עליה נותנת לנו תובנה נוספת האם אנו באמת מוכנים לחקור את מלוא הערך שלהם.
